בין אם אתם שותים כוס יין מדי פעם או שומרים אוסף קטן בבית – הקיץ הישראלי עלול להיות האויב הכי גדול של היין שלכם. יין הוא "חומר חי" - גם לאחר הביקבוק תהליכים כימיים ממשיכים להתרחש בתוכו. לכן הוא רגיש הרבה יותר ודורש תנאי אחסון מדויקים.
חום, אור ישיר ושינויי טמפרטורה יכולים לפגוע באופן משמעותי באיכותו, להאיץ תהליכי התחמצנות ולשנות את טעמו, ניחוחו ומבנהו.
1. שומרים על טמפרטורה יציבה: טווח האחסון האידיאלי לרוב היינות הוא בין 12 ל-18 מעלות צלזיוס. טווח זה מבטיח שהיין יישמר ויתפתח בצורה נכונה.
טמפרטורה גבוהה מדי - מאיצה התחמצנות, הנוזל מתרחב ופוגע באיטום הבקבוק, נוצרים טעמים "שרופים" או מתכתיים
טמפרטורה נמוכה מדי- מאטה תהליכים חיוניים להתפתחות היין, טעמים הופכים "קפואים" וסגורים
2. נמנעים מאור ישיר: קרני שמש (ובעיקר UV) פוגעות במולקולות האורגניות של היין וגורמת להזדקנות מוקדמת של היין. מה לא לעשות? לא להשאיר בקבוק על השיש, לא בארון מעל המקרר, ובטח שלא ברכב. חום ישיר = יין עייף ושטוח.
3. לחות ואוורור: פקק יבש מדי מתכווץ ומאפשר חדירת אוויר, בעוד עודף לחות עלול לגרום לעובש. הטווח האידיאלי הוא 60-70% לחות.
4. שמירה על הזווית: יינות עם פקק שעם צריכים להישמר בשכיבה, כך שהיין יהיה במגע מתמיד עם הפקק. זה שומר על הפקק לח ומונע התכווצות. יינות עם פקק הברגה? אין בעיה לאחסן בעמידה.
5. בקבוקים פתוחים: לאחר הפתיחה, סגרו היטב והכניסו למקרר (גם אם זה קר מהאידיאלי – עדיף על חום). אחסנו בעמידה כדי לצמצם מגע עם חמצן ושתו תוך 2–3 ימים.
6. יינות מבעבעים: פרוסקו, קאווה ושמפניה הכי טעימים כשהם קרים מאוד (6–8 מעלות). מומלץ לקרר לפחות 3–4 שעות לפני הפתיחה, או בכד עם קרח ומים.
7. הבדל בין אחסון והגשה: טמפרטורת האחסון שונה מטמפרטורת ההגשה. למשל, יין אדום שאוחסן ב-14 מעלות יוגש בטמפרטורה מעט גבוהה יותר (16-18 מעלות) כדי שהטעמים והארומות שלו ייפתחו בצורה הטובה ביותר.