״ידיה ליטפו את גופי ולהט איום ומוזר עלה בעורקי לבלבל את מוחי ... אז הרכינה ראשה אליי לנשק את שפתיי, ואני שכחתי עולם ומלואו...״ כך מתואר תחילת הקשר הרומנטי בין גיבורת הרומן ואחת מאהובותיה. הספר האמיץ הזה, שנחשב לרומן הלסבי הראשון שראה אור בעברית, יצא בהוצאה עצמית כבר ב־1961. הוא חתום בשם העט ש.ר.ב, אך נכתב למעשה בידי הסופרת והציירת רינה בן מנחם.
״הצלע: או יומנה של הצלע ה־13״ הוא הרומן השני של בן מחנם, לפניו יצא ״הדווקאים״ – שנחשב לרומן הלהטב״י הראשון בעברית. החלוציות של המחברת ראויה לציון, לא רק מפני שהעזה להוציא לראשונה כתבים שעסקו מפורשות באהבה ובמין הומוסקסואלים, היא גם התעקשה ועשתה זאת בכוחות עצמה, לאחר סירובים ועלבונות שספגה מהוצאות לאור, והתעלמות כמעט מוחלטת של הממסד הספרותי. כתבת שער סנסציונית במגזין ״העולם הזה״ טרפה את הקלפים והפכה אותו בין לילה להצלחה מסחררת, בעיקר בשל יצר המציצנות שהתעורר בקהל הרחב.
הרומן האחרון בטרילוגיה, ״הפרחחית״ ראה אור שנתיים לאחר מכן. אך לא הצליח לשחזר את הבאז התקדימי של קודמיו. שלושת הספרים, אגב, קובצו יחדיו וראו אור במהדורה חדשה ב־2019 – נגד רצונה של הכותבת, שהלכה לעולמה ב־2004 לאחר שהתכחשה מכל וכל ליצירותיה. |
